חברת פרטנר תפצה לקוח בגין גביית חוב שיצר המתחזה

ת"א 33687-03-12 עזאיזה נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ, בבית המשפט השלום בעפולה , בפני כב' השופטת יפעת מישורי, ניתן ביום 23 באפריל 2014.

עצם הטלת עיקול, שלא כדין, בחשבונו של אדם מהווה לשון הרע כהגדרתו בחוק איסור לשון הרע. בנסיבות, הוכח כי עסקינן בפרסום שהינו בגדר לשון הרע.

במקרה זה נדונה תביעה כנגד חברת פרטנר לפיה פרטנר נקטה כנגד עזאיזה בהליכי הוצאה לפועל שלא כדין.

לטענת התובע, מר איאד עזאיזה נדהם הוא לגלות כי הנתבעת, חברת פרטנר תקשורת בע"מ הטילה על חשבון העובר ושב שלו עיקול בטענה כאילו התובע חייב לה כספים בגין רכישה ושימוש בשני מכשירי טלפון. לטענתו מעולם לא התקשר עם חברת פרטנר בקשר עם הסכום הנטען ואשר בגינו הוטל על חשבונו עיקול. מיד לאחר גילוי דבר העיקול, פנה עזאיזה לפרטנר בבקשה להסרת העיקול אך פניותיו לא נענו.

עוד טען עזאיזה כי בהגעתו לסניף של חברת פרטנר בעפולה התגלה לו לתדהמתו, מעיון בחוזי ההתקשרות, כי חתימתו זויפה וכן תעודת הזהות שלו זויפה כשהיא נושאת את תמונתו של אדם אחר. באותה הפגישה הציג עזאיזה את תעודת הזהות שלו וניסה לשכנע את נציגי חברת פרטנר כי אכן אירע מעשה זיוף ומרמה אך זאת ללא הועיל. בהמשך, פנה עזאיזה לב"כ חברת פרטנר אשר ייצג אותה במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, עו"ד חלבי, בבקשה להסרת העיקול וסגירת התיק כנגדו נוכח האמור לעיל. הוא אף המציא מסמכים לבקשת עו"ד חלבי אך העיקול נותר על כנו.

משכך עזאיזה נאלץ להגיש התנגדות אשר התקבלה והעיקול בוטל. אולם רק בחלוף זמן רב מאז הוטל העיקול לראשונה, ביקשה חברת פרטנר את מחיקת התביעה וזאת לאחר שמצאה כי היה ממש בטענות הזיוף והמרמה שהועלו על ידי עזאיזה.

לטענת עזאיזה נגרמו לו נזקים חמורים עקב העיקול אשר הוטל על חשבונו משך של כחצי שנה, בין היתר, המחאה שלו לא כובדה על ידי הבנק בגלל העיקול והוא לא יכול היה לחדש את רישיון הרכב שלו נוכח העיקול מה שמנע ממנו להשתמש ברכב לתקופה ממושכת. לטענת עזאיזה עצם הטלת העיקול שלא כדין מהווה הפרת חוק איסור לשון הרע ומקנה לו זכות לפיצוי של 100,000 ₪. עוד נטען על ידו כי חברת פרטנר התרשלה בטיפול בעניינו וכי עליה לשאת בנזקים אשר נגרמו לו כתוצאה מכך.

מנגד טענה חברת פרטנר כי, בעת צירופו של עזאיזה אליה כלקוח, הוצגה בפניה תעודת זהות הנחזית להיות של עזאיזה וכן נחתמו כל המסמכים הנדרשים לצירופו כמנוי. כן טענה חברת פרטנר כי לא היה לה כל יסוד להאמין שמדובר בתעודת זהות מזוייפת וכי כמו שעזאיזה נפל קורבן לגניבת תעודת זהות גם היא נפלה קורבן לאירוע ונגרם לה נזק כספי בלתי מבוטל. עוד טענה חברת פרטנר כי מיד לאחר שהגיעה לכלל מסקנה כי יש לבטל את ההליכים נגד עזאיזה היא פעלה לעשות כן. זאת ועוד, כל ההליכים שננקטו כנגד עזאיזה ננקטו על סמך צווים שיפוטיים ולפיכך לא יכולה להיות כל עילת לשון הרע כנגדה.

בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה בקובעו כי הטלת עיקול שלא כדין בחשבונו של אדם מהווה לשון הרע כהגדרתו בחוק, שכן יש בה כדי להשפיל את עזאיזה בעיני הבריות. עם זאת, הוכח כי בעת הליך העיקול לא ידעה פרטנר כי תעודת הזהות של עזאיזה זויפה, והיא סברה בתום לב כי מדובר בתעודת הזהות הנכונה של עזאיזה.

בית המשפט דחה גם את טענות עזאיזה כי פרטנר התרשלה כלפיו בעת ביצוע ההתקשרות עם אדם שהתחזה לו ובעת ניהול ההליך בלשכת ההוצאה לפועל. נקבע כי, במקרה זה העיקול נועד לשם הגנה על עניין כשר של פרטנר גביית חובות מהחייבים לה, ולכן העיקול חוסה תחת ההגנה הקבועה בחוק. התנהלות החברה נעשתה בתום לב ובוודאי שלא תוך כוונה להרע עם עזאיזה. לא הוצג בפני בית המשפט, ולו באופן חלקי, דבר אשר היה בו כדי ללמד על נורה אדומה שהיתה צריכה להידלק אצל פרטנר בעת ההתקשרות ונקיטת הליכי ההוצאה לפועל. לפיכך, סבר בית המשפט כי הפרסום לא חרג מתחום הסביר באותן נסיבות, ופרטנר פעלה בתום לב ולא נקטה פעולות חריגות לצורך גביית חובותיה.

יחד עם זאת, קבע בית המשפט כי פרטנר התרשלה כלפי עזאיזה בכך שביטלה את ההליכים נגדו רק בחלוף כתשעה חודשים מפנייתו הראשונה, שכן לא הוצגה כל סיבה ממשית מדוע הגיעה למסקנה כי נפלה קורבן למעשה מרמה רק כעבור תשעה חודשים. מאחר ועזאיזה לא הוכיח כי כתוצאה מהתנהלותה של פרטנר נגרמו לו נזקים שונים, אולם אין חולק כי נגרמו לו הוצאות שונות ולכן פרטנר חויבה לשלם פיצוי בסך של 20,000 ש"ח כול הוצאות.