חברת פרטנר זייפה חתימת לקוח וחויבה לפצותו בסך של כ-80 אלף שקל

מאת : עו"ד אנה מירו
פורסם : 05/02/2015

העובדה שמחשב החברה מסוגל לשכפל חתימה וכביכול לתת תוקף להסכם בן 57 עמודים אינה מלמדת דבר מלבד העובדה שמדובר במערכת דיגיטלית משובחת, אך בוודאי שאין בכך כדי להצביע על חתימה המשקפת הסכמה ועל מסמך שהובא לידיעת החותם ולו לכאורה.

ת"א 27852-04-12 אילן שמעון נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ, בבית המשפט השלום בירושלים, בפני כב' השופטת אלכסנדר רון, ניתן ביום 19 בנובמבר 2014.

העובדה שמחשב החברה מסוגל לשכפל חתימה וכביכול לתת תוקף להסכם בן 57 עמודים אינה מלמדת דבר מלבד העובדה שמדובר במערכת דיגיטלית משובחת, אך בוודאי שאין בכך כדי להצביע על חתימה המשקפת הסכמה ועל מסמך שהובא לידיעת החותם ולו לכאורה.

התובע, מר אילן שמעון, עד שנת 2010 היה לקוח של חברת הסלולר "סלקום". בחודש אוגוסט 2010, קיבל שמעון פניה מהחברת "פרטנר" אשר הציעה לו להפוך ללקוח שלה. לאחר כחודשיים הגיע לבית העסק שלו נציג מטעם פרטנר אשר החתים אותו על "פד" אלקטרוני, על אף כי במעמד זה לא הוצג בפניו הסכם התקשרות. שמעון טען כי סוכם עימו כי התשלום החודשי יעמוד ע"ס של 1,200 ש"ח ואולם, בשנה הראשונה יזכה בפטור, והחיוב המוסכם ייכנס לתוקף אופרטיבי רק החל מהשנה הנייה להתקשרות. כמו כן, הובטח עוד שיזוכה בקנסות שיידרש לשלם בסך של כ – 3,000 ש"ח לחברת סלקום בשל עזיבתו. שמעון טען, כי במסגרת ההתקשרות התעניין רק ב ארבעה קווים, אולם בפועל נציג פרטנר העניק לו מכשירים נוספים תוך הצגת מצג שמדובר בהטבה חינמית במסגרת ההתקשרות, וכי הוא קיבל חבילת מוצרים ושירותים הרבה מעבר למה שדרש. אלא שעתיד היה לגלות, שחויב בהרבה מעבר למה שהובטח לו. בחלוף זמן, עת קיבל שמעון את ההסכם לידיו, הופתע לגלות כי מדובר למעשה בשני הסכמים, שנחתמו בהפרש של חמישה שבועות. עוד גילה שמעון כי החתימה האלקטרונית שביצע בפגישה עם הנציג הועתקה כ-11 פעמים על ההסכם הראשון, וכי על ההסכם השני הופיעה חתימה חדשה שאינה חתימתו. מלבד האמור, חויב שמעון לטענתו מדי חודש גם בקנסות היציאה מחברת סלקום.

חברת פרטנר להגנתה טענה כי כל ההסכמים שיקפו משא ומתן שנערך בתום לב עם שמעון, וכי פרטי ההתקשרות הוצגו בפניו באופן הגון ומלא.

בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את פרטנר לשלם לשמעון סך של כ- 80,000 ש"ח בקובעו כי בנסיבות בהן לא הוצג בפני התובע המסמך עליו הוא חותם – מדובר בחתימה הנעדרת כל ערך משפטי ואינה משקפת כל הסכמה. העובדה שמחשב החברה מסוגל לשכפל חתימה וכביכול לתת תוקף להסכם בן 57 עמודים אינה מלמדת דבר מלבד העובדה שמדובר במערכת דיגיטלית משובחת, אך בוודאי שאין בכך כדי להצביע על חתימה המשקפת הסכמה ועל מסמך שהובא לידיעת החותם ולו לכאורה. עוד נקבע כי העובדה שמדובר בחוזה אחיד אינה מעלה או מורידה בנסיבות בהן לא מדובר בחתימה תקפה.

בעניין ההסכם "השני" בית המשפט החליט לא להתייחס אליו, נוכח קביעת המומחה כי הוא נושא חתימה מזויפת, אך הוסיף המלצה להעביר את העניין לבחינת המשטרה.

אהבתם את הכתבה? שיתפו עם החברים!