נדחתה תביעה נגד חברת פרטנר תקשורת לפיצויים עקב ניסויי הטעיה ומרמה מצד הלקוח

ת"ק 20515-04-13 ששון נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ, בבית המשפט לתביעות קטנות, בפני כב' הרשם הבכיר אפרים צ'יזיק, ניתן ביום 15 באוקטובר 2013.

התובע לא הוטעה בידי הנתבעת, אלא להיפך, התובע ניסה להטעות את נציגי השירות, הציג בפניהם מידע חלקי תוך שהוא מנסה להתיש אותם בשיחות ארוכות ובחזרה על אותה שאלה פעם אחר פעם, תוך שהוא נמנע מלהציג מידע אשר אין ספק שהוא רלוונטי.

התובע הינו לקוח ותיק של הנתבעת. בעבר התובע עבד בחברת אלביט מערכות בע"מ, אשר לה הסכם ייחודי מול חברת פרטנר, הסכם החל על כלל עובדי החברה ובני משפחותיהם, ומכוחו קיימת תכנית התקשרות ייחודית לאלו אשר החוזה חל עליהם. בשל כך, בשנים האחרונות תכניות השירות אשר היו בתוקף בהתקשרות שבין הצדדים, היו התכניות הייחודיות לעובדי חב' אלביט. בחודש מאי 2012 סיים התובע את עבודתו בחברת אלביט, ואולם ההתקשרות שבינו ובין הנתבעת נותרה בתכנית "אלביט small", גם לאחר סיום עבודתו, והייתה בתוקף אפילו במועד בו התקיים הדיון.

בחודש דצמבר 2012 רצה התובע לרכוש מכשירי טלפון לשני קווי הטלפון הסלולרי אשר מנוהלים על שמו, ואגב כך ליהנות מהוראות משרד התקשורת בדבר "ניתוק זיקה". לאחר שנרכשו המכשירים, הגיע התובע לנקודת שירות של הנתבעת, ביקש כי יינתן לו הזיכוי לאור ניתוק הזיקה, ונענה כי אינו זכאי להטבות אותן הוא מבקש, שכן מזה למעלה מחצי שנה אינו עובד בחברת "אלביט". התובע מלין על כך כי שאלת היותו עובד בחברת אלביט לא הוצגה בפניו כקריטריון נדרש לקבלת הזיכוי, ואילולא היה נענה כפי שנענה, ספק אם היה רוכש את מכשירי הטלפון.

בית המשפט לתביעות קטנות דחה את התביעה בקובעו כי בהתאם לתמלילים של שיחות רבות שצורפו לתביעה ואשר התובע ערך עם נציגי הנתבעת, ובהן שאל באופן חוזר ונשנה "מהם הקריטריונים למתן הזיכוי", תוך שהוא נמנע במכוון מלציין את העובדה כי כבר איננו עובד בחברת אלביט. התובע לא הוטעה בידי הנתבעת, אלא להיפך, התובע ניסה להטעות את נציגי השירות, הציג בפניהם מידע חלקי תוך שהוא מנסה להתיש אותם בשיחות ארוכות ובחזרה על אותה שאלה פעם אחר פעם, תוך שהוא נמנע מלהציג מידע אשר אין ספק שהוא רלוונטי.

עוד קבע בית המשפט כי לתובע הייתה אפשרות בחירה – לעבור לתכנית של לקוח פרטי ולקבל את הזיכוי, או לא לבצע שינוי; התובע בחר, ליהנות מכל העולמות, קרי להישאר בתכנית המיטיבה והזולה, ולעמוד על קבלת זיכוי – זכויות אשר יכלו לעמוד לתובע אם היה עובד החברה – ולא כך היא. תכנית השירות אשר נקבעה לתובע הינה פרי של הסכם בין הנתבעת לחב' אלביט, כאשר אין לתובע כל זכות על פי אותו הסכם; גם אם נותר בתכנית השירות לאחר סיום עבודתו, הרי שנהנה מן ההפקר, ולא נהנה מכח זכות חוזית. אכן, העובדה כי הממשק שבין מח' משאבי אנוש בחב' אלביט והנתבעת אינו מתואם ומסונכרן בצורה מלאה תרמה להיווצרות המצב כפי שהתברר, אולם מכאן ועד לחיוב הנתבעת להתייחס לתובע כזכאי למלוא הזכויות על פי ההסכם – רב הינו המרחק.

לאור האמור, דרישתו של התובע לפיצוי בגין הזיכוי אשר נמנע ממנו, נדחתה. בהתאם, גם הדרישה לפיצוי בגין הוצאות וה"טרטור" אשר עבר (לדבריו), נדחתה, שכן לא הנתבעת ניסתה להטעות ולהתיש את התובע, אלא ההיפך הינו הנכון.