הבנק חויב להשיב לתובע סכום שנגבה מחשבונו בגין שיק שמשך בסכום של 4,600 ש"ח ובגינו חוייב החשבון בסך של 46,000 ש"ח

מאת : עו"ד אנה מירו
פורסם : 04/01/2014

הבנק לא הציג כל אסמכתא כיצד קמה לו הזכות, לאחר שכיבד את הוראת התובע לחייב את חשבונו מכח השיק בסך של 4,600 ₪, לשוב ולחייב את החשבון בסכום של 46,000 ₪. די בעובדה זו כדי לחייב את הבנק להשיב את הסכום שנגבה שלא כדין.

ת"א 58502-07-12 מטטוב נ' בנק הפועלים בע"מ, בבית המשפט השלום באשקלון, בפני כב' השופט עידו כפכפי, ניתן ביום 21 בנובמבר 2013.

הבנק לא הציג כל אסמכתא כיצד קמה לו הזכות, לאחר שכיבד את הוראת התובע לחייב את חשבונו מכח השיק בסך של 4,600 ₪, לשוב ולחייב את החשבון בסכום של 46,000 ₪. די בעובדה זו כדי לחייב את הבנק להשיב את הסכום שנגבה שלא כדין.

התובע ניהל חשבון בסניף של הנתבע, בנק הפועלים, משך מחשבונו שיק אשר מועד פרעונו 10.7.12. על פני השיק מופיע סכום השיק בספרות ובמילים, כאשר בספרות רשום המספר 4,600, כאשר הוא תחום בשני קווים אנכיים ומימין לספרה האחרונה מופיע עיגול קטן נוסף אשר ניתן לטעות ולסבור כי הנו ספרה נוספת "אפס", כך שיכול והסכום נחזה להיות 46,000. על גבי השיק רשום סכומו גם במילים, בשפה רוסית. בפועל, הכיתוב במילים בשפה רוסית הינו ארבעת אלפים ושש מאות.

התובע טען כי, משך מחשבונו במסגרת עיסוקיו שיק על סך 4,600 ₪ לטובת אחד מספקיו, וזאת כנגד חשבונית. לטענתו, לאחר שגילה כי חשבונו חוייב בסך של 46,000 ₪ פנה לסניף וביקש לחייב את חשבונו בסך של 4,600 ₪ ולזכות את החיוב השגוי בסך של 46,000 ₪. לטענתו, נציגי הבנק הודו בטעותם והבטיחו לתקן את הטעות ועשו כן ביום 15.7.12. לאחר שעשו כן, חזרו וחייבו שנית את החשבון על סך 46,000 ₪. לפיכך עתר התובע להשבת הסכום שנגבה שלא כדין, וכן פיצוי בסך 25,000 ₪ בגין ריביות בהלוואה שנטל עקב החיוב השגוי ועוגמת הנפש שנגרמה לו.

הבנק כנגד טען כי הכיתוב במספרים בשיק הנו 46,000 ₪ והנפרע הפקידו במכונה אוטומטית והקליד את הסכום של 46,000 ₪. לשיטת הבנק, מאחר והמילים בשיק רשומות בשפה רוסית, פעל הוא על סמך הספרות בשיק ואינו אחראי לטעות הנטענת בגין אי ההתאמה. עוד טען הבנק, כי מאחר והתובע סירב להתלונן כי השיק זיוף וביקש לבטל את השיק בחלוף הימים המאפשרים ביטול לפי הוראות בנק ישראל, כללי המסלקה, לא חייב הבנק בהשבת הכספים ועל התובע לתבוע את הנפרע.

בית המשפט פסק כי התובע העיד כי נתן רשות לעובד בעסקו למלא את סכום השטר כנגד החשבונית שצירף לתצהירו. עוד העיד כי הסכום המופיע בספרות הינו 4,600 ₪ ותואם לכיתוב בשפה רוסית במילים המופיע על פני השטר. עיון בשיק עצמו מלמד כי הספרות מעידות על המספר 4,600 ₪ והעובדה כי ניתן לטעות ולראות בכיתוב 46,000 ₪, הינה טעות העולה מעיון בשיק עצמו. ממסמכי הבנק עולה כי ביום 10.7.12 חוייב חשבונו של התובע בסך של 46,000 ₪. מעדות התובע ודפי החשבון שהגיש עולה כי ביום 13.7.12 התייצב בסניף הבנק וביקש לבטל את החיוב. ביום 15.7.12 החזיר הבנק את השיק מסיבה טכנית לפיה סכום השיק שונה מהחיוב, וזיכה את חשבונו של התובע בסך של 46,000 ₪. עובדה זו, יחד עם עדות התובע בדבר השיחות שניהל באותו מעמד עם הפקידות ומנהלת הסניף מלמדת כי במועד האמור הסכימו הנציגים המוסמכים של הבנק להכיר בטענות התובע לטעות ולהחזיר את השיק בחיוב השגוי.

עוד פסק בית המשפט כי הבנק לא הציג כל אסמכתא כיצד קמה לו הזכות, לאחר שכיבד את הוראת התובע לחייב את חשבונו מכח השיק בסך של 4,600 ₪, לשוב ולחייב את החשבון בסכום של 46,000 ₪. די בעובדה זו כדי לחייב את הבנק להשיב את הסכום שנגבה שלא כדין.

אהבתם את הכתבה? שיתפו עם החברים!