הכספומט לא הוציא כסף והבנק חויב לפצות

ת"ק 48818-10-13 כהן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח', בבית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון, בפני כב' הרשמת הבכירה רנה הירש, ניתן ביום 25 בפברואר 2014.

אין ספק כי הבנק אחראי כלפי כהן, שהוא בבחינת "אדם מוזמן" על ידי הבנק לעשות שימוש במכשיר, וכי אין לפטור את הבנק מחבות לתחזק את המכשיר באופן תקין, או מאחריותו במקרה של תקלה במכשיר, אפילו אם מדובר בתקלה חריגה שאין בידי הבנק להסבירה.

ביום 28.6.12 פנה התובע, מר חיים כהן, למכשיר כספומט שנמצא בצמוד לסניף בנק לאומי בנס ציונה שם רצה למשוך שלוש משיכות כספים בכרטיסי אשראי שונים. המשיכה הראשונה עברה ללא תקלות ובעת ביצוע המשיכה השנייה של 3,000 ₪, באמצעות כרטיס אשראי מאסטרכרד, החל המכשיר להוציא את שטרות הכסף ובטרם לקח אותן כהן, נסגרה דלתית המזומנים והכסף נבלע חזרה לתוך המכשיר. כהן עתר לחייב את בנק לאומי ואת חברת ישרכארט (לשלם לו פיצוי בסכום המשיכה שלא קיבל, ובתוספת 5,000 ₪ עגמת נפש ו-1,500 ₪ בגין הפסד ימי עבודה וטיפול בתביעה.

הבנק להגנתו טען כי בירור התלונה של כהן העלה כי לא התגלה כל מימצא חריג בעת בצוע המשיכה וגם לא התגלה עודף במכשיר באותו יום עבודה. עמדת הבנק היתה כי מאחר והמשיכה נרשמה ללא ציון קוד תקלה ובהעדר עודף ליום העבודה במכשיר, אין עדות לכך שבפעולה הרלוונטית נבלעו שטרות. הבנק טען כי לא פעל באורח רשלני ולא גרם לנזק בכל דרך שהיא. על כן סבר הבנק כי יש לדחות את התביעה כלפיו.

חברת האשראי להגנתה טענה כי פנתה לבנק לבקשת כהן כדי לבדוק את הטענות שהועלו, וכי לאור תשובת הבנק שאין אפשרות לזכות את חברת האשראי בסכום העסקה, אין באפשרותה להשיב לכהן את כספו. חברת האשראי טענה עוד כי אינה אחראית לפעילות המכשיר וכי הבנק הוא מפעיל המכשיר והאחריות לפעילותו התקינה מוטלת על הבנק בלבד.

בית המשפט קיבל את התביעה בקובעו כי, לטענת כהן אשר לא נסתרה על ידי הבנק, כי מייד לאחר האירוע פנה לסניף נס ציונה ושם נאמר לו כי אין צורך לדאוג, יש צילומים של מצלמת האבטחה, וכי לצורך בדיקת העניין עליו להמתין 24 שעות ובאם יתברר כי הכסף הורד מחשבונו, עליו לפנות לסניף הבנק בו מתננהל חשבונו לצורך הבירור. מכאן ניתן לקבוע כי היתה קיימת במקום מצלמת אבטחה פעילה ותקינה, וכי היא צילמה את כהן, כמו גם את הלקוחות לפניו ואחריו, שמשכו כסף ממכשיר הכספומט הנמצא מחוץ לסניף. אולם, הבנק לא הציג את הצילומים של מצלמת האבטחה המותקנת בסמוך לכספומט, בטענה כי אינם רלבנטיים, שכן המצלמה מכוונת לפניהם של הלקוחות, ולא לאזור יציאת השטרות במכונה או לידיהם של הלקוחות.

בית המשפט ציין כי לטעמו, צילומים אלה יכולים היו להראות את שפת הגוף של כהן כאשר ראה שהכסף נבלע חזרה לתוך המכשיר ואת הבעת פניו, ובכך יכול היה כהן להוכיח את הגרסה העובדתית שטען. בנסיבות אלה, הימנעות הבנק מהצגת צילומי מצלמת האבטחה נזקפת לחובתו. בעדותו, ציין המנהל כי מבחינה טכנית-מעשית, יכולה המכונה למשוך חזרה פנימה שטרות שלא נלקחו על ידי לקוח. בשים לב להימנעות הבנק מהבאת הצילומים כאמור לעיל, הגיע בית המשפט למסקנה כי כהן הרים את הנטל המוטל עליו בשים לב לרמת ההוכחה הנדרשת במשפט האזרחי, לשכנע כי הכסף שביקש למשוך באמצעות כרטיס האשראי שלו, "נבלע" חזרה במכשיר, ולא הגיע לידיו.

בעניין האחריות הבנק, קבע בית המשפט כי הכספומט נשוא תובענה זו מצוי בשטח הבנק, ואין חולק כי סניף האירוע מופקד עליו, וזה שערך את הבירור בתלונתו של כהן. אין ספק כי הבנק אחראי כלפי כהן, שהוא בבחינת "אדם מוזמן" על ידי הבנק לעשות שימוש במכשיר, וכי אין לפטור את הבנק מחבות לתחזק את המכשיר באופן תקין, או מאחריותו במקרה של תקלה במכשיר, אפילו אם מדובר בתקלה חריגה שאין בידי הבנק להסבירה. אין לפטור את הבנק מאחריות רק בשל העובדה שבסיום היום, לא נותר כסף עודף במכשיר. ההשערה של כהן כי הכסף צורף למשיכה מאוחרת יותר, היא השערה מתקבלת על הדעת. לחילופין, ייתכן והצפצוף שאמור להתריע על כסף במכשיר לא עבד, ועובר אורח ראה את הכסף במכשיר ולקח אותו לעצמו.

על כן, מצא בית המשפט כי יש להטיל על הבנק אחריות - אם בשל הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו" ואם בקביעה כי התרשלו – כלפי כהן, ולחייבו להשיב את סכום המשיכה.

בשולי הדברים ציין בית המשפט כי לגישתו, השירות שניתן לכהן על ידי סניף הבנק בו היה מותקן מכשיר הכספורמט לא היה מיטבי, ואף לא ראוי. כפי שהבהיר המנהל, לאחר שכהן פנה – מייד לאחר האירוע – לסניף נס ציונה, נאמר לו כי עליו לפנות לסניף בו מתנהל חשבונו לצורך הבירור. על פי ההסבר שנתן המנהל, על מנת לקבל תשובה מבירור טענתו של כהן, היה עליו לפנות בתלונה כתובה לסניף המנהל את חשבנו. לא ברור מדוע נדרש כהן למסע יסורים זה, ולמה לא יכול היה למסור תלונה בסניף האירוע, בכתב או בדרך אחרת, תלונה שתיבדק על ידי אותו סניף (כפי שנעשה כאשר התלונה הגיעה אליה באמצעות חברת האשראי) ולמסור את הממצאים ישירות לידי כהן – וככל שיש צורך, עם העתקים לגורמים רלבנטיים אחרים. הטענה כי "כך עושים" ו"אלו ההוראות" או ההנחיות, אינה הניחה את דעתו של בית המשפט ובית המשפט ציין כי אין בה כדי להצדיק שירות לקוי כזה. לפיכך, חויב הבנק לשלם לכהן סך של 4,500 ש"ח.