בית המשפט חייב חברת בזק לפצות את לקוחה ע"ס כ-4,000 ש"ח בגין גביית דמי יציאה של התנתקות משירותי פרסום, שלא כדין

ת"ק 23676-07-13 קציר נ' בזק בע"מ, בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, בפני כב' השופט אוהד גורדון, ניתן ביום 1 בינואר 2014.

עוסק רשאי לגבות מצרכן דמי ביטול, אך רק אם בהסכם ההתקשרות הוראה המזכה אותו בתשלום דמי ביטול ובכפוף לכך ששיעור דמי הביטול הוסכם במפורש. במקרה דנא, תנאי ההסכם בין הצדדים לא כללו אפשרות לחיוב הנתבעת בדמי יציאה במקרה של התנתקות מן השירות. לכן, בזק לא הייתה רשאית לדרוש מן התובע לשלם דמי יציאה, כפי שעשתה בפועל.

קציר, מנהל עסק של השכרת יחידות אירוח במושב אבן ספיר, התקשר עם חברת בזק. ביום 5.9.2012 חובר קציר באחד הקווים שהיו ברשותו לשירות שהפעילה בזק ואשר נועד להעניק לקציר חשיפה לפרסום העסק בין היתר באמצעות אתר אינטרנט בשם 144B. בחודש נובמבר 2012 הודיע קציר לבזק על רצונו להתנתק משירות פרסום. עקב ביטול השירות חייבה בזק את קציר בדמי יציאה מן ההתקשרות, אותו סירב הקציר לשלם. בעקבות החוב שנצבר בקו זה בגין דמי היציאה וסכום נוסף נותקו שלושת קווי הטלפון של קציר.

בתביעתו עתר קציר לפיצויים בגין שני ראשי הנזק הבאים: תחילה, 21,000 ₪ עקב אבדן לקוחות פוטנציאליים בשל ניתוק הקווים ועקב כך הקטנת הכנסתו בסכום של 7,000 ₪ למשך שלושה חודשים שקדמו לניתוק קווי הטלפון שנית, 5,000 ₪ בגין עגמת נפש וטרחה.

קציר טען שלא הוסבר לו שביטול השירות כרוך בדמי יציאה. מאידך, חברת בזק טענה כי, הוסברו לקציר פרטי העסקה לרבות דמי היציאה. חברת בזק סברה גם שהקציר יכל להקטין את נזקו אם היה משלם את חובו ולחלופין מנייד את מספרי הטלפון לחברה מתחרה מייד עם הניתוק.

בית המשפט קיבל את התביעה בקובעו כי החוזה יכול שיערך בכתב, או בעל פה. במהלך הדיון בתובענה השמיעה נציגת בזק הקלטה של שיחת המכירה. מהקלטה זו עולה, כי בשיחה זו נכרת הסכם שבין הצדדים לאספקת השירות, כאשר נציג מכירות של בזק התקשר לקציר ושכנעו להצטרף לשירות תוך שפירט בפניו את פרטי השירות ותנאי ההתקשרות, וקיבל את הסכמתו. בכלל זה הוסכם כי עבור השירות ישלם קציר סכום חודשי קבוע של 19 שקלים וכן שקל בגין כל "חשיפה" של עסקו באינטרנט עד לסכום חודשי מקסימלי של 200 ₪.

בית המשפט ציין כי, האזנה לשיחה זו העלתה, כי הגם שמדובר בשיחה ארוכה ומפורטת בה נדונו היבטים שונים של השירות והעלות בגינו, באף חלק ממנה לא אמר נציג המכירות לקציר כי התנתקות מן השירות כרוכה בתשלום דמי יציאה. הנציגה טענה, כי ההתייחסות בשיחה לחבילה בת שנה משמעה התחייבות שלא להתנתק מן השירות בתקופה זו וממילא גם דמי ביטול. אלא, שדברים אלה לא נאמרו בזמן אמת לקציר. וודאי שלא דובר על גביית דמי ביטול או על הסכום אותו יש לשלם.

עוד קבע בית המשפט כי, לפי חוק הגנת הצרכן עוסק רשאי לגבות מצרכן דמי ביטול, אך רק אם בהסכם ההתקשרות הוראה המזכה אותו בתשלום דמי ביטול ובכפוף לכך ששיעור דמי הביטול הוסכם במפורש. במקרה דנן הדבר לא נעשה. חברת בזק הוסיפה ונסמכה על מכתב שלטענתה נשלח אל קציר לאחר שיחת המכירה. במכתב צוין שתנאי השירות כוללים התחייבות לתקופה של שנה, דמי שימוש חודשיים בסך של 19 ₪ ותשלום נוסף של 1 ₪ לכל חשיפה באתר 144B בעלות חשיפה מקסימאלי של 200 ₪ לחודש. עוד נכתב שם כי התנתקות מהשירות לפני תום תקופת ההתחייבות תחויב בסכומים שפורטו במכתב, ואשר משתנים בהתאם לעיתוי ההתנתקות. לענייננו רלבנטית הקביעה באותו מכתב לפיה במקרה של ביטול השירות בתקופה של שלושת חודשי השירות הראשונים יחויב הלקוח בסכום של 930 ₪.

מכתב זה אינו מסייע לחברת בזק. ההסכם בין הצדדים נערך בשיחת המכירה, במסגרתה קיבל קציר את הצעת חברת בזק שלא כללה, כאמור, תניה של דמי יציאה. חברת בזק אינה יכולה, לאחר מכן, לשנות באופן חד-צדדי את תנאי ההתקשרות בדרך של הוספת תניה כאמור להסכם במשלוח מכתב לקציר ומבלי שבוצע קיבול של הצעת השינוי בידי קציר. זאת ועוד, לא הוצגה כל הוכחה שהמכתב האמור התקבל בידי קציר. האחרון הכחיש שקיבל מכתב שכזה, במכתב לא צוין שנשלח בדואר רשום, ולא הוצג אישור מסירה. לכן, אין בטענה הנוגעת למכתב זה כדי להראות שההסכם שנכרת בשיחת המכירה שונה בהמשך.

מכאן, שתנאי ההסכם בין הצדדים לא כללו אפשרות לחיוב קציר בדמי יציאה במקרה של התנתקות מן השירות. לכן, חברת בזק לא הייתה רשאית לדרוש מן הקציר לשלם דמי יציאה, כפי שעשתה בפועל.