קיבלתם את המזוודות שלכם באיחור? אולי מגיע לכם פיצוי על כך

ת"ק 54312-11-13 שור נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ, בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, בפני כב' השופטת דנה אמיר, ניתן ביום 7 ביוני 2014.

אין לקבל את טענת אל על לפרשנות מצמצמת של סעיף 31 (3) לאמנה, לפיה ניתן להגיש תלונה רק לאחר קבלת הכבודה ותוך 21 יום ממועד זה, תוך הפניה לדברי ההסבר לאמנה, כאשר אל על לא פועלת על מנת ליידע את נוסעיה באופן ברור וחד משמעי בדבר פרשנות מצמצמת זו בה היא נוקטת.

במקרה זה נדונה תביעה על סך 10,796 ₪, שעניינה פיצוי ושיפוי בגין איחור בקבלת כבודה במהלך תובלה אווירית בינלאומית. התובעת, שור, תבעה סך של 6,450 ₪ החזר בגין עלות מוצרים אותם רכשה, לטענתה, בשל האיחור בהגעת כבודתה, וכן 4,000 ₪ פיצוי בגין טרחה, עגמת נפש ובזבוז זמן שנגרמו לה בשל האיחור בהגעת הכבודה וכן לאור התעלמות אל על מפניותיה להחזר כספי.

שור טענה כי לאחר הנחיתה בברצלונה התברר לה כי כבודתה לא הגיעה וכי בעת מסירת הכבודה, לא קיבלה אישור המעיד על שליחת הכבודה למטוס, כשיתר משפחתה, עמם נסעה, קיבלו אישור כאמור. לאחר בירור עם נציגים בשדה התעופה בברצלונה, מילאה שור הצהרה על אי קבלת הכבודה. בהמשך, יצרה היא קשר טלפוני עם נציגי אל על בארץ ועדכנה אודות שקרה, ולדבריה, עודכנה שור כי כבודתה טרם נמצאה והונחתה על ידי נציגי אל על לרכוש את שנחוץ לה ולהמציא קבלות התומכות ברכישות. לאחר 4 ימים, בשעות הערב, טרם שובה ארצה, קיבלה שור את כבודתה למלון מבלי שעודכנה טלפונית על כך. לאחר חזרתה ארצה פנתה שור לאל על בדרישה להחזר כספי בגין רכישות אשר ביצעה, אולם אל על התעלמה מהדרישות, ולפיכך נלצה שור להגיש תביעה זו.

אל על להגנתה ביקשה מבית המשפט לדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנות לפי סעיף 31 לאמנת מונטריאול, כיוון שבמקרה של איחור בהגעת הכבודה יש להגיש תלונה בכתב תוך 21 יום. לטענת אל על, נגרם לה נזק בכך ששור לא הגישה תלונה עפ"י לוח הזמנים הקבוע באמנה, כאשר במקרים בהם מוגשת תלונה בזמן יכולה אל על לתבוע צדי ג', בעוד שהגשת תלונה באיחור גורמת לנזק ראייתי ובסופו של דבר אל על נדרשת לספוג את הנזק.

בית המשפט קיבל את התביעה בקובעו כי שור זכאית לפיצוי בגין האיחור בהגעת כבודתה על פי האמנה אף לאור סעיף 31(3). מעיון ברישומי שיחות מלמד שאכן בוצעו שיחות ע"י שור ומטעמה לאל על בענין כבודתה. עפ"י המסמך שכותרתו פענוח ותרגום התקצור, לא נאמר לתובעת ע"י נציגי הנתבעת כי היא רשאית לרכוש ביגוד וציוד או דובר על פיצוי כלשהו. אולם, קבע בית המשפט כי מאחר ולא מדובר בתמלול מדויק של שיחות אלא תיקצור שלהן, אל על לא הביאה לעדות את הנציגים אשר שוחחו עם שור, לצורך ביסוס התיקצור אשר הגישה. כמו כן, ההיגיון והשכל הישר תומכים דווקא בגרסת שור, ודוק, ברור ששור חייבת הייתה לקנות ביגוד וציוד בסיסי, שכן כאמור, הגיעה למדינה זרה ללא כל ציוד, בנסיבות אלה סביר להניח כי עניין זה עלה בשיחה בינה לבין נציגי אל על. מעיון במסמכים אשר הוגשו ע"י אל על מלמד באופן חד משמעי על כך שגם לגרסת אל על לא נאמר לשור שעליה להגיש תלונה בכתב תוך 21 יום ע"י נציגי אל על ששוחחו עימה.

בית המשפט הוסיף וציין כי, מילאה שור טופס הצהרה על איחור בהגעת הכבודה, לא נטען או הוכח ע"י אל על שנאמר לשור, ע"י נציגי אל על, שעליה להגיש תלונה בכתב רק לאחר הגעת הכבודה לידה, תוך פרק זמן מסוים, על מנת שתהיה זכאית לפיצוי, כן לא הוכח כי דבר פרשנות מצמצמת זו נמסר לשור בכל מועד אחר ע"י אל על במהלך ההתקשרות ביניהן.

בית המשפט סבר כי אל על במקרה זה לא נפגעה בגין "האיחור" הנטען בהגשת התלונה. מן הסתם, לצורך איתור הכבודה, ערכה אל על בירורים בזמן אמת ויודעת היכן הושארה הכבודה, מדוע, ומי הגורמים האחראיים לכך. מאחר ומדובר במקרה זה באיחור בהגעת הכבודה בלבד להבדיל מנזק לכבודה, לא ברור איזה בירורים או בדיקות נוספות הייתה עושה אל על לו קיבלה מכתב תלונה תוך 21 יום לאחר הגעת הכבודה. אין לקבל את טענת אל על לפרשנות מצמצמת של סעיף 31 (3) לאמנה, לפיה ניתן להגיש תלונה רק לאחר קבלת הכבודה ותוך 21 יום ממועד זה, תוך הפניה לדברי ההסבר לאמנה, כאשר אל על לא פועלת על מנת ליידע את נוסעיה באופן ברור וחד משמעי בדבר פרשנות מצמצמת זו בה היא נוקטת. שור איננה זכאית להחזר מלא בגין רכישות הביגוד והציוד אותן ביצעה, אך זכאית היא להחזר בגין רכישות לצרכים בסיסיים וכן לפיצוי בגין עוגמת הנפש שחוותה. לפיכך, חייב בית המשפט לפצות את שור בסך של 4,250 ש"ח.