סירב לוותר על זכויותיו ופוטר. המעסיק חויב לפצות את העובד בסך של 215,000 ש"ח

בשל החלפת המעסיקים, נדרש העובד לחתום על חוזה חדש שבו הוא מוותר על כל טענותיו כלפי העמעסיק החדש. העובד סירב. בית הדין לעבודה קיבל את תביעתו של העובד לתשלום זכויותיו הסוציאליות בקובעו, כי המעסיק החדש ניסה להתנער מתשלום זכויות.

מר זערור החל לעבוד במוסך ביהוד בשנת 1995. באמצע שנת 2012 מכר בעל המוסך את העסק לחברה בבעלות אדם פרטי. זערור המשיך לעבוד כרגיל אך כעבור מספר חודשים, לאחר שכבר עבד אצל המעסיק החדשכחצי שנה, הוא זומן לפגישה בה נדרש לחתום על חוזה עבודה אישי שלפיו "אין לו כל טענה או דרישה או תביעה כלפי החברה בגין תקופת עבודתו אצל המעביד הקודם באותו מקום עבודה". זערור, שלא קיבל פיצויים מבעל העסק הקודם שנקלע למצוקה כלכלית, סירב לחתום. בתגובה, פוטר לאלתר.

בעקבות זאת, הגיש זערור תביעה בבית הדין האזורי לעבודה לתשלום זכויות הסוציאליות המגיעות לו על פי חוק.

המעסיק החדש טען להגנתו כי על אף שזערור סירב לחתום על טיוטת החוזה, המשיך הוא את עבודתו ללא תלונות, עד שסירבו לתת לו העלאה, אז יצא לחופשה של שבועיים וממנה לא חזר. לטענת המוסך, רואה החשבון של החברה יצר עמו קשר, וזערור הודיע לו שמצא כבר עבודה אחרת.

השופטת אופירה דגן-טוכמכר קיבלה את תביעת זערור לתשלום זכויות הסוציאליות וחייבה את בעל המוסך לשלם לו סך של 215,000 ש"ח.  גרסת בעל המוסך, לפיה כבר בעת רכישת המוסך הובהר כביכול לזערור שהמוסך נמכר ושזכויותיו בגין תקופת עבודתו ייפרעו באמצעות תביעת חוב בהליך פשיטת הרגל של המעסיק הקודם, נדחתה על ידי השופטת. נקבע כי בעל המוסך המשיך להעסיק את זערור, שלא ידע כי למעשה בעל המוסך לא מתכוון לשלם לו על זכויותיו אצל מעסיקו הקודם.  השופטת הבהירה שגם אם זערור הוצאה ל"חופשה בתשלום" על ידי המוסך, למעשה היה מדובר בפיטורים לכל דבר, משום שהיה ברור זערור לא מתכוון לחתום על טיוטת החוזה.

השופטת ציינה שחוקי העבודה נועדו לשמור על רצף זכויות לעובד במקום עבודתו, למרות חילופי מעבידים, והעובד אינו צריך להוכיח שהוסכם במפורש על שמירת הזכויות. עוד ציינה השופטת כי לא ניתן לדרוש מזערור להמשיך בעבודתו כרגיל, כאשר המוסך מתנער לחלוטין מתשלום זכויותיו ולא ברור מאיפה זערור אמור להיפרע בגין עבודתו במקום העבודה.
 

פסק דין קשור

• סע"ש 44969-07-13 זערור נ' קפיצי יהוד 2011 בע"מ ואח'