בית הדין לעבודה קיבל את תביעתו של אב ל – 4 בנות וקבע כי בהתקיים תנאי החוק גם אבות זכאים לעבוד ב"משרת אם"

אב לארבע בנות ביקש להכיר בזכאותו ליום עבודה מקוצר. בית הדין קיבל את תביעתו תוך שהוא קבע כי ההטבה אינה ניתנת באופן אוטומטי ועל המבקש את ההטבה, מוטל הנטל להראות כי בת זוגתו אינה מנצלת בעצמה את הזכאות.

התובע, מר אזברגה, אב לארבע בנות, עובד כמורה כבר 22 שנה ואשתו עובדת כאחות ב-80% משרה, הגיש נגד המדינה תביעה להכרה בזכאותו ליום עבודה מקוצר. בתביעתו טען אזברגה כי במהלך השנים פנה למדינה בבקשה לממש את זכאותו לקיצור יום העבודה, אולם כל פניותיו נענו בשלילה, שכן לעמדת המדינה הוא אינו זכאי להטבה מאחר שבת זוגו אינה מועסקת במשרה מלאה. 

בית הדין קיבל את תביעת אזברגה תוך שהוא מבהיר כי בהרחבת ההטבה של קיצור יום עבודה (או בשמה הנוסף תוספת אם), גם על אבות עובדי מדינה, עומד רציונל שהוא שילוב נשים אימהות במערך העבודה. לשם הגשמתה של מטרה זו, הכיר המחוקק בזכאותו של העובד האב לקיצור שעות העבודה, כך שיפנה את האם העובדת ממטלותיה המשפחתיות המסורתיות, ויעמיד עצמו לרשות ילדי המשפחה ומחויבויותיה.

עוד קבע בית הדין כי בהתאם לחוק, לאזברגה קיימת זכות לקיצור יום עבודתו, ותנאי ההעסקה של זוגתו אינם גורעים מזכות זו. החוק אינו מתנה את קבלת ההטבה בכך שבת זוגו של מבקש ההטבה תעבוד בהיקף משרה מלא. כך, התניות היחידות הקבועות בחוק והנוגעות לבת זוגו של מבקש ההטבה קובעות כי עליה להיות מועסקת, ושלא תנצל בעצמה את הזכאות לקיצור יום עבודה. לפיכך, ציין בית הדין כי לא מובנת לו עמדתו של משרד החינוך לפיה בת זוגתו של אזברגה תהיה מועסקת במשרה מלאה. התנית ההטבה בכך שבת זוג שכירה תהיה מועסקת במשרה מלאה, בזמן שאין הוראה דומה לעניין עובדת אם, מהווה הפליה אסורה.

בית הדין חייב את משרד החינוך לשלם לאזברגה פיצוי על אובדן זכאותו לקיצור יום עבודה החל מסוף 2012, ובהתאם להסכמות הצדדים בנוגע לשוויה הכספי של ההטבה.

 

פסק דין קשור

 

• סע"ש 14181-12-13 חסן אזברגה נ' מדינת ישראל-משרד החינוך