העובדת פוטרה כי ביקשה להסיר מצלמת אבטחה ממשרדה – המעסיק חויב לפצות

העובדת הגישה תביעה לבית הדין בה ביקשה לחייב את המעסיק לפצות אותה מאחר ופוטרה עקב בקשה להסיר מצלמת אבטחה ממשרדה. מעסיק טען כי עקב פריצה שבוצעה במשרדי החברה, התקנת מצלמת אבטחה הינה הכרחית. בית הדין דחה את טענות החברה, בקובעו כי המחאה על התקנת המצלמה מובנת.

התובעת, גב' מזל זאבי, עבדה כמנהלת חשבונות בחברת פולימרים באשקלון במשך כשבע שנים ומשרדה היה ממוקם במבואה סמוכה למשרד המנהל. כחודשיים לפני מועד סיום עבודתה נעשה ניסיון פריצה למשרדי החברה ובעקבות האירוע הותקנו במשרד מצלמות אבטחה, כשאחת המצלמות מוקמה במבואה – משרדה של זאבי. זאבי, התלוננה בפני מנהליה על התקנת המצלמה ומיד לאחר מכן פוטרה מבלי שנערך לה שימוע או הזדמנות להשמיע טענותיה. זאבי הגישה תביעה לבית הדין, וביקשה לחייב את החברה בסך של 150,000 ש"ח על פיטורים שלא כדין.

החברה להגנתה טענה כי לאחר ניסיון הפריצה סיירו במקום נציגי חברת האבטחה והתקינו את מצלמות במקומות אסטרטגים ועל פי שיקול דעתם. אחרי שזאבי התלוננה על מיקום המצלמה במבואה נבחנו חלופות להעברת המצלמה אך הן נדחו, חלקן על ידי זאבי וחלקן בשל צרכי האבטחה. לעניין חובת שימוע, טען מנהל החברה כי החובה אינו חלה עליו מאחר וזאבי בהתנהגותה "הסכימה" לפיטורים.

בית הדין קיבל את תביעת זאבי האופן חלקי וחייב את החברה לפצות אותה בסך של 42,000 ש"ח. בית הדין  הדגיש כי זכות השימוע היא זכות יסוד של עובד והיא מחייבת מתן הזדמנות הוגנת לעובד להשמיע טענות בפני מעסיקו. מכתב הפיטורים נמסר לתובעת מבלי שניתנה לה הזדמנות אמיתית להשמיע את טענותיה ומבלי שנעשה מאמץ ראוי לפתור את מצוקתה, כתבה השופטת. התובעת לא קיבלה זימון לשימוע, לא הוצגו לה הסיבות לסיום עבודתה, ושימוע עצמו לא התקיים.

עוד קבע בית הדין כי מחאת העובדת על עצם התקנת המצלמות ועל הפגיעה בפרטיותה, כאשר נאלצה לעבוד כשהיא מצולמת במצלמת האבטחה בכל רגע נתון, היא מובנת וכי ניסיונה של העובדת להפעיל לחץ על מנהלהה כדי שהמצלמה תוסר אינם מעידים על החלטתה לסיים את עבודתה. משכך, אין בסיס לטענה כי העובדת הסכימה לסיים עבודתה. עם זאת, מכיוון שהעובדת התבטאה כמי שאינה מעוניינת להמשיך את עבודתה, הופחת סכום הפיצויים.

פסקי דין קשורים

סע"ש 32891-12-13 מזל זאבי נ' תעשיות פולימרים אשקלון בע"מ