נקבע כי חברת אל על היתה רשאית לפטר מתכנתת שסירבה לעבור לבניין אחר באותו מתחם

מתכננת שעבדה בחברה במשך 12 שנים הגישה תביעה כנגד מעסיקה, אל על, לקבלת פיצויים עקב פיטורים שלא כדין. בית הדין האזורי לעבודה דחה את התביעה, בקובעו כי סירובה של העובדת להישמע לבקשת החברה לעבור לעבוד בבניין אחר במתחם יחד עם הצוות שאליו השתייכה אינה מוצדקת, ושקילת פיטוריה בהתאם לכך הייתה תקינה.

התובעת, עבדה בחברת אל על כמתכנתת במשך כ-12 שנים. בשנת 2012 הוחלט בחברה על הקמת צוות פיתוח SAP וכי התובעת תהא חלק מצוות זה. בתום הקורס, עדכנו את צוות הפיתוח כי עליו לבצע עבודתו בבניין אחר, אולם התובעת סירבה לשתף פעולה ולעבור לבניין שהוצע לה. בעקבות כך, זומנה התובעת לוועדת משמעת ובסופו של דבר נמסר לה כי הוחלט להפסיק את העסקתה בחברה. העובדת, הגישה תביעה לבין הדין וביקשה לחייב את חברה בפיצויים בגין פיטורים שלא כדין. בתביעתה, בין היתר, טענה העובדת כי פוטרה באופן בוטה ומביש עת סירבה לעבור לעבוד במשרד המצוי בבניין התחזוקה, אשר סביבתו העיבה באופן קשה על בריאותה ועבודה בו הייתה מסבה לה בעיות בריאותיות חמורות. עוד נטען כי החברה סירבה לבקשתה להישאר במקום עבודתה הנוכחי, תוך התעלמות מחוות הדעת הרפואיות שהציגה, ופוטרה לאחר חרם תעסוקתי שהפעילו כלפיה במשך יותר מ-11 חודשים. לגישתה, פיטוריה נעשו במסווה של עבירת משמעת מוכחשת ומשיקולים זרים, לאחר שהיא נאלצה לשבת במשרדה ללא מעש באופן המהווה התעמרות ופגיעה אנושה בזכותה לעבוד.

החברה טענה להגנתה כי העובדת הועסקה באל על במשך 11 שנים, וכי עם קבלתה לעבודה ידעה כי משרדי החברה מצויים בתוך, או בקרבה גדולה, לשטח אווירי, שטחים תפעוליים, כבישים, מוסכים וכדומה, ובמשך כל תקופת עבודתה לא התלוננה על רגישות מיוחדת או קושי לעבוד במתחם. כל זה השתנה באחת כאשר התבקשה לעבור עם שאר חברי הצוות שבו עבדה לבניין אחר. לטענת החברה, הובהר לעובדת כי המשך סירובה יוביל לנקיטת צעדים משמעתיים, אך זו המשיכה בסירובה ולא התייצבה לעבודה כפי שנדרשה. לכן, לא היה מנוס מפיטוריה.

בית המשפט דחה את התביעה בקובעו כי לא ניתן היה לספק לתובעת עבודה כל עוד היא מגיעה למשרדה הקודם, וזאת מפאת חשיבות ישיבת מכלול הצוות באותו מקום. על כן, חוסר שיתוף הפעולה של התובעת, אשר סירבה לשבת עם שאר חברי צוות הפיתוח, הוא הסיבה היחידה לכך שלא סיפקו לה עבודה. הבידוד החברתי והפיזי של התובעת נבעה מבחירתה עת החליטה שלא לעבור לשבת ביחד עם כל צוות הפיתוח. נקבע כי התובעת למעשה עשתה דין לעצמה והחליטה בדווקנות להישאר בבניין ולא לעבור למקום עבודתה החדש על אף החלטת החברה, הבדיקות שנעשו בשני הבניינים והמרחק המינורי ביניהם. עוד קבע בית המשפט כי סירובה של התובעת להישמע לבקשת החברה אינה מוצדקת, ושקילת פיטוריה בהתאם לכך תקינה.

 

פסק דין קשור

• סע"ש (תל אביב) 31271-11-13 ט ד נ' אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ