הסכם עבודה – מדריך מקוצר לעובד

רבים מאיתנו מנהלים משא ומתן בחיי יום-יום, מתמקחים על מחירים עם חברות תקשורת, מחפשים טיסות זולות ולא מפספסים מבצעים והנחות שניתנות ברשתות מרקט שונים. אולם, כשמדובר בהסכם עבודה התנהגות משתנה בין רגע. אנחנו נוטים לחתום על ההסכם כפי שהוא, במחשבה מוטעה כי מדובר בהסכם סטנדרטי, ומקסימום "מה יקרה?". מזהים את עצמכם? אם כן, מזמינה אותכם לקרוא את הכתבה הבא. נבדוק ביחד האם הסכם הוא באמת "סטנדרטי" ולא ניתן לשינוי. איך מתמקחים על תוספות שכר ועל איזה סעיפים כדאי להתעכב ולפתוח לדיון.

כל תהליך של חיפוש עבודה מסתיים בהסכם. אחרי שצלחתם את ראיון העבודה, נמסר לידכם הסכם עבודה, עליו אתם נדרשים לחתום ולהחזיר במהירות. לפעמים ההסכם נכתב על עמוד אחד ולפעמים ההסכם נפרש על 15 עמודים. הכלל החשוב הוא כי בכל מצב בו נחתם הסכם עבודה, חשוב מאד כי  תדעו על מה אתם חותמים. חתימה על ההסכם מתפרשת הבנה והסכמה על תנאיו. אם חתמתם, סימן שהבנתם והסכמתם .לכן, תקחו את הזמן שלכם ותעברו על סעיפי ההסכם. כל התנאים שסוכמו איתכם בראיון עבודה, חייבים להיות כתובים בהסכם. כל משלא הוכנס להסכם – לא קיים!

האם כל הסכמי עבודה הם סטנדרטיים?

ברוב המקרים, ההסכם הוא אכן סטנדרטי, חוץ מהסעיפים האישיים שמשתנים בין עובד לעובד. בכל הסכם יופיעו סעיפים קבועים כמו: הגדרת תפקיד, שעות עבודה, דרישות התפקיד וסמכויות העובד, תקופת ההסכם, תנאים סוציאליים, תוספות שונות, סודיות ואיסור תחרות, הפרות וסעדים, הודעה מוקדמת וסמכות שיפוט אם ההכם יופר ותוגש תביעה בעניניינו.

אילו סעיפים ניתן לפתוח לדיון?

1.    גובה השכר – למרות כי ברוב ראיונות עבודה אתם נשאלים לגבי ציפיות שכר, בחלק מהחברות, הצעת שכר ניתנת רק בשלב חתימת הסכם. אם סיכמתם על שכר מסוים, תוודאו כי הוא נרשם נכון בהסכם עבודה. קיימים חברות, בהם נהוג לפצל את שכר עבודה לשכר יסוד ותוספות שונות, כגון שעות גלובליות וכד'. נכון שמבחינה אריתמטית, בסוף החודש ייכנס לחשבון שכר אותו ביקשתם. יחד עם זאת, פיצול שכר משפיע על תנאים סוציאליים. כך למשל, הפרשות לפנסיה נעשות משכר יסוד ולא מהשכר הכולל בתוכו שעות נוספות גלובליות או בונוסים למיניהם. לצורך חישוב פיצוי פיטורים נלקח גם בחשבון גם רק שכר יסוד ולא שכר הכולל בתוכו תוספות שונות.

2.    ימי חופשה – כמות ימי החופשה נקבע בחוק חופשה השנתית. עם תחילת העבודה, כל עובד זכאי ל- 11 ימי חופשה (מי שעובד 5 ימים בשבוע) או ל -13 ימי חופשה (מי שעובד 6 ימים בשבוע). ימי חופשה גדלים עם הוותק באותו מקום עבודה. ישנם מעסיקים שיסכימו להוסיף לכם ימי חופשה כתחליף להלאת שכר. הדבר לא ישתקף בחשבון בנק שלכם, אבל זו הטבה שלהרבה מעסיקים קל לתת.

3.    ביטוח פנסיוני – בהתאם לצו הרחבה לביטוח פנסיוני, החל משנת 2008 כל מעסיק מחויב לפתוח לעובד קופת פנסיה ולהפריש עבורו כספים. בהתאם לצו הרחבה, אם לעובד כבר יש ביטוח פנסיוני, המעסיק מחויב להפריש את הכספים מיומו הראשון של העובד בחברה. אם העובד לא מבוטח, ההפרשות צריכות להתבצ אחרי שישה חודשים מיום תחילת עבודתו של עובד.  גודל ההפרשות נקבע על פי מבנה השכר. זאת אומרת, ככל השכר בסיס שלכם גבוה, כך גם ההפרשות לפנסיה גדלות. לכן, אם המעסיק מפצל את השכר לשכר בסיס ותוספות, קחו בחשבון כי התוספות לא מוכרות לצורך הפרשות פנסיוניות. בחברות מאוד גדולות, יהיה לכם קשה לשנות את חלוקת השכר. בחברות יותר קטנות המעסיקים לרוב כן יהיו מוכנים להתפשר לשינוי חלוקה.

4.    סעיף 14 – לא מדובר בסעיף שמספרו 14 בהסכם עבודה, כפי שרבים מטעים לחשוב. אלא, מדובר בסעיף 14 לחוק פיצוי הפיטורין. בהתאם לחוק פיצוי פיטורין, העובד זכאי לקבל פיצויי פיטורין אם הוא מפוטר או מגיע לגיל פרישה. גובה הפיצויים מחושב כמספר שנים בהן הוא עבד בחברה, כפול גובה השכר האחרון שהוא קיבל. סעיף 14, לעומת זאת, משנה את כל התמונה ומאפשר לעובד לקבל פיצויים בכל מצב, גם אם הוא עוזב מיוזמתו. החיסרון היחיד הוא כי גובה פיצויים עשויים להיות נמוכים משמעותית, כי החישוב מתבצע אחרת. זאת אומרת, לא נלקח בחשבון רק שכר אחרון שקיבלתם, אלא כל תקופת שכר מחושבות בנפרד. כל למשל, אם בשנה ראשונה הרווחתם 5,000 ש"ח ובשנה השניה 7,000 ש"ח. בהתאם לסעיף 14, עבור שנה ראשונה תקבלו 5,000 ש"ח ועבור שנה שניה 7,000 ש"ח. ללא הסעיף, הייתם יכולים לקבל 14,000 ש"ח עבור שנתיים.

5.    קרן השתלמות – מדובר בקופת חיסכון לשש שנים, המאפשרת לעובד לחסוך כסף פטור ממס. לאחר שש שנות חיסכון, העובד יכול לפדות את הכסף שנצבר במלואו. הפקדות מבוצעות מדי חודש, בהתאם לשכרו של עובד, כאשר המעסיק מחויב להפריש 7.5% משכר ברוטו והעובד 2.5% משכר ברוטו. יצויין כי הפטור ממס חל עד לתקרת שכר חודשי של 15,712 ש"ח (נכון לשנת 2015). ניתן להפריש לקרן כספים גם מעבר לתקרה, אך עליהם לא יחול הפטור. במילים יותר פשוטות, על מנת שהעובד לא ישלם מס על הקרן, גודל ההפרשות לא צריך לעלות על 10% משכר החודשי שלו.

תבדקו האם הסכם עבודה כולל בתוכו קרן השתלמות. אם לא, ניסו לבדוק האם ניתן לצרפו לתנאי העסקה. אחרת, לא תוכלו לפתוח את הקרן באופן עצמאי.   

לסיכום, התמקחו על הדברים החשובים לכם, יחד עם זאת תהיו גמישים ופתוחים לפשרות. לפעמים, כפי שאתם רואים, ניתן להגיע לפשרות מסויומות אם לא בשכר, אז בתנאים נלווים. תדאגו ותוודאו כי כל ההסכמות והבטחות כתובות בהסכם עבודה. משלא כתוב, לא קיים. אל תשכחו לבקש לקבל גם עותק של הסכם לידיכם. הוא יוכל לשמש לכם אסמכתא כתובה, אם בסופו של יום ההסכם יופר.

יש לכם שאלות או בעיות בקשר להסכם העבודה? לקביעת פגישה לחץ כאן.