לא גילתה לקונה מידע מלא לגבי הרכב וחויבה לפצותו בסך של כ-47,000 ש"ח

תא"מ 4486-02-13 חורי נ' ג.דורון מוטורס בע"מ ואח', בבית המשפט השלום בצפת, בפני כב' השופטת רבקה איזנברג, ניתן ביום 23 במרץ 2014.

תכליתו של חוק מכירת רכב משומש, כמו גם חוק הגנת הצרכן, הינה כי גם במקום בו הקונה יכול לברר פרטים אודות הממכר, חלה חובת גילוי על המוכר, ולצורך כך חובה על המוכר לברר את הפרטים המהותיים ביחס לנכס הנמכר ולמסרם לקונה.

במקרה זה נדונה תביעה כספית על סך 74,405 ₪ שהגיש התובע, מר חורי, כנגד הנתבעות, חברת ג. דורון מוטורס בע"מ, חברה העוסקת במכירת וקניית רכבים וחברת "הכשרה חברת ביטוח בע"מ".

בשנת 2012 רכש חורי מחברת ג. דורון רכב אאודי מ.ר 9370702 במסגרת עסקת טרייד אין, תוך שהחברה הבטיחה לחורי כי מדובר ברכב בבעלות פרטית שנת ייצור 2008 ואולם, לאחר שהרכב עבר תאונה והוכרז כאובדן כללי, התברר לו על ידי הכשרה חברת ביטוח בע"מ , חברת הביטוח שביטחה את הרכב, כי מדובר ברכב שהיה בעבר רכב השכרה משנת ייצור 2007 וסכום הפיצוי שקיבל מחברת הביטוח הופחת בהתאם.

לפיכך, הגיש חורי תביעה זו כנגד חברת ג. דורון בטענות להטעיה, חוסר תום לב והפרת חוזה, וכנגד הכשרה חברה לביטוח בגין ההפחתה מהפיצוי שקיבל ואף בטענה כי ההפחתה היתה בניגוד לשיעור המופיע בפוליסה שהינו 17% ולא 27%- האחוז שהופחת מהפיצוי אותו קיבל בגין היות הרכב בעבר רכב השכרה.

חברת ג. מוטורס טענה להגנתה כי דין התביעה להידחות שכן חורי הצהיר בהסכם המכירה כי בדק את הרכב, לרבות פרטי הבעלות והוא מוותר על טענות בעניין. כן טענה החברה שהיא עצמה רכשה את הרכב מחברת אוטודיל כרכב מבעלות פרטית שנת ייצור 2008 ומאחר שהדבר אינו מצוין ברישיון הרכב, לא יכולה הייתה לדעת כי מדובר ברכב השכרה. לפיכך טענה החברה כי אין המדובר בהטעיה וחוסר תום לב. כמו כן הוסיפה, כי מבדיקה שערכה חברת אוטודיל לאחר פניית חורי עלה כי הרכב שימש את הבעלים הקודמים למטרות פרטיות ולא למטרות השכרה.

בית המשפט קיבל את התביעה, בקובעו כי תכליתו של חוק מכירת רכב משומש, כמו גם חוק הגנת הצרכן, הינה כי גם במקום בו הקונה יכול לברר פרטים אודות הממכר, חלה חובת גילוי על העוסק- המוכר, ולצורך כך חובה על המוכר לברר את הפרטים המהותיים ביחס לנכס הנמכר ולמסרם לקונה. מעבר לכך שג.דורון לא טרחה כלל למסור בידי התובע טופס גילוי נאות, הרי שהטעתה אותו באופן מפורש במסירת מידע מהותי מוטעה כתוצאה מכך שלטענתה לא בדקה כלל את פרטי הבעלות הקודמת של הרכב.

בית המשפט ציין כי, גם אם וככל שנכונה טענת ג.דורון כי לא ידעה על הבעלויות הקודמות של הרכב, הרי שהיא לא פעלה בשקידה ראויה וסבירה על מנת להתחקות אחרי הבעלים הקודמים של הרכב. את הבירור שנעשה על ידי השמאי יכולה הייתה גם הנתבעת לערוך בנקל באמצעות פניה למשרד הרישוי. הסתמכותה של ג.דורון על אוטודיל ללא כל בדיקה והעברת מידע מטעה לתובע עקב כך מהווה הטעיה, רשלנות, הפרה של החובה לנהוג בתום לב במשא ומתן הטרום חוזי כאמור בסעיף 12 לחוק, ואף הפרת חוזה, משהסתבר כי התחייבותה שהרכב פרטי, אינה נכונה.

עוד ציין בית המשפט כי, אין ספק שהנזק שנגרם לחורי- הפחתת הפיצוי בסך של 39,405 ₪, נגרם כתוצאה מהפרת ההסכם בין הצדדים כי מדובר ברכב פרטי ולאור העובדה כי אחד מהבעלים הקודמים של הרכב היתה ישראלימו- השכרת רכב בע"מ. המדובר בנזק שניתן היה לצפותו. אילו היתה ג.דורון בודקת את פרטי הבעלויות הקודמות של הרכב ומיידעת את חורי כי אחת הבעלים היתה ישראלימו- השכרת רכב, ייתכן שחורי לא היה מתקשר בעסקה ולא היה נגרם לו הנזק של הפחתת אחוזים בגין אי היות הרכב פרטי והערכתו ע"י שמאי חברת הביטוח כרכב השכרה. מצב זה שנגרם מאחר שלא סופר לחורי כי מדובר ברכב שהיה בבעלות "ישראלימו- השכרת רכב בע"מ", הינו נזק שהיה על חברת ג.דורון לראות אותו כתוצאה מסתברת של ההפרה. ג.דורון כעסק למכירת רכבים משומשים, אמורה היתה לדעת כי במקרה שהרכב יינזק, ייגרם לחורי נזק בגין שווי הפיצוי המופחת שיקבל, בגין רישום הבעלות בעבר על חברה ששמה "השכרת רכב".